סיפורה של מאיה פרידלנדר, הילדה ה- 51 בעולם שעברה השתלה של דם טבורי שלה שנאסף בלידה. מאיה, אשר סבלה ממחסור בחמצן בלידתה ונפגעה במוחה, טופלה באמצעות דם טבורי שלה שנאסף בעת הלידה. במצבה חל שיפור משמעותי ביותר.

מאיה פרידלנדר סבלה ממחסור בחמצן בעת לידתה. בשנה שעברה היא הפכה לילדה ה- 51 בכל העולם, אשר קיבלה את הדם הטבורי שלה, שנאסף עם לידתה, ובכך שינתה את עולמם של בני משפחתה.
בגיל 5 חייה של מאיה רק מתחילים.

"היא לא הייתה כאן קודם. עכשיו מבחינים באופי שלה", אמר אביה, דניאל.

בכדי להבין את האושר שגורמת לו האינטראקציה עם מאיה, אהבתה לגלידה, אגוזים ותפוחים, ולראותה קופצת, לראשונה בחייה רק מספר ימים קודם לכן, הכרחי לחזור 11 חודשים לאחור.
מר פרידלנדר מונה את סוגי המומחים והמטפלים שהוא ואשתו ג'יליאן שכרו בכדי לעזור לבתם שנפגעה במוחה. ממטפלים האחראים לדיבור ופיזיותרפיסטים ועד למטפלים המסייעים בהתנהגות.
מאיה בילתה 6 שעות מדי יום בטיפולים, ללא כל הטבה.

"היא עמדה בפני חיים רצופי טיפולים ללא כל הבטחה לשיפור", הוסיף דניאל.
הילדה לא התאימה לאף הגדרה. ללא אבחנה לא היו הנחיות לטיפול ועתידה לא היה בטוח.
"מאיה הייתה כמו המלחמה שלנו. דיברנו על אחותה, אריאל, כמו כל זוג הורים, אך כאשר הגענו למאיה באופן מתמיד בנינו אסטרטגיות, שאלנו את עצמנו שאלות שוב ושוב ובקרנו את מה שהיה לאנשים לומר, מתכננים תוכניות לשלוט בכל תחום מחייה". "אפשר לסכם שכל מה שמאיה עשתה במשך שנים היה להזיל ריר או לצרוח".

דניאל מספר שאשתו הקדישה את עצמה למחקר, מאזנת בין הטיפול במאיה לצרכים של התאומה שלה.
"היא הסירה את כל המכשולים בכדי להשיג למאיה את הטיפול. היא בילתה שעות בטלפון, בפקס ושלחה דואר אלקטרוני, לעיתים עד 4 לפנות בוקר, בכדי לוודא שהשיגה את האנשים הנכונים בזמן הנכון".

בחודש אוגוסט האחרון ג'יליאן לקחה את מאיה לארצות הברית להליך שפורצת הדרך שלו היא ג'ואן קורטצברג, אונקולוגית ילדים מובילה מאוניברסיטת דיוק בצפון קרוליינה.
הוריה של מאיה שמרו את תאי הגזע מהדם הטבורי שלה עם לידתה, וזה נשמר בבנק דם טבורי CordBank שבניו- זילנד. תאי גזע אלו הוחזרו לזרם הדם של מאיה.
החברה הניו- זילנדית CordBank מתמחה בשימור דם טבורי.

בזמן ההריון עם התאומות, הרופא שטיפל בבני הזוג פרידלנדר הציע להם לשמור את הדם הטבורי של התינוקות "רק ליתר בטחון".
יומיים לאחר קבלת הטיפול בתאי הגזע, שווי המשקל של מאיה השתפר. עיניה הפכו ליותר ממוקדות וערניות. היא רצה והחלה לדבר לראשונה בחייה.

כאשר מאיה שבה לביתה 7 ימים לאחר שעברה את הטיפול, אביה סיפר שזה היה כמו לראות מיהי מאיה בפעם הראשונה.
ההתקדמות שלה במשך 11 חודשים התרחשה במגוון מישורים - הפנים שלה שהיו מלאות השתנו מכיוון שהיכולת ללעוס פתחה את הלסת שלה. מגן הילדים שלה התקבלו דיווחים כי מילדה שכמעט אינה מורגשת הפכה לחלק חשוב ובלתי נפרד.

"מאיה עדיין אינה ילדה טיפוסית בת 5. היא גם בת שנה, שנתיים, שלוש וארבע מכיוון שהיא משלימה את כל השלבים ההתפתחותיים. בזמן שהיא מבינה יותר מכפי שהיא יכולה לומר, היא מגלה את יכולותיה ליצור קשר, להתבטא, ואפילו לומר לא", מספר אביה.
"אנו בעלי מזל שיכולנו לשלוח את מאיה לארצות הברית לשם קבלת הטיפול. גישה לטיפול זה לילדים בניו-זילנד יכולה לשנות חיים".