הדאגה הגדולה ביותר של כל הורה לעתיד היא שהאם והתינוק יהיו בריאים. באופן טראגי, המצב לא תמיד כך ויש תינוקות הנולדים עם שורה של בעיות רפואיות. מבין הבעיות הללו, שיתוק מוחין (CP) היא השכיחה ביותר. זוהי הפרעה מוטורית המשפיעה בקירוב על אחד מ-300 ילדים הנולדים באמריקה, והיא נחשבת להפרעה מוטורית השכיחה ביותר הקשורה ללידה. מחקר חדש שפורסם בכתב העת Stem Cells Translational Medicine מעניק תקווה חדשה למשפחות עם ילדים שנולדו עם שיתוק מוחין ואפשרות טיפול חדשה בשיתוק מוחין - באמצעות דם טבורי עצמי.
עד היום, רוב תכניות הטיפול בשיתוק מוחין שילבו פיזיותרפיה, קלינאי תקשורת או ריפוי בעיסוק וחינוך מתאים מבחינה התפתחותית.

במחקר החדש, חוקרים טיפלו בילדים עם שיתוק מוחין באמצעות תאי גזע מדם טבורי שנאספו מהילדים עצמם בזמן לידתם ונשמרו בבנק דם טבורי פרטי. קבוצות שונות של ילדים קיבלו בעירוי כמויות שונות של דם טבורי הנעות בין 10 ל- 50 מיליון תאים לקילו. הילדים שקיבלו רמות גבוהות יותר (מעל 20 מיליון תאים לקילו) הראו שיפור משמעותי בתנועתיות בהשוואה לילדים שקיבלו רמות נמוכות או פלסבו.

"ממצאי המחקר הראשונים הללו מסמנים התפתחות מרגשת בפוטנציאל השימוש בתאי גזע מדם טבורי לטיפול בשיתוק מוחין ומהווים צעד משמעותי בביסוס התפקיד של דם טבורי מעבר לרפואת השתלות לעבר רפואה רגנרטיבית", אמר מורי קראוס, המדען הראשי של ויאקורד (ViaCord), החברה המממנת את המחקר.
דר' ג'ואן קורצברג, מובילת המחקר, הבליטה את טבעו פורץ הדרך של המחקר ואמרה: "זוהי ההדגמה הראשונה של טיפול המייצר שיפור מתמשך בתפקוד מוטורי בילדים צעירים עם שיתוק מוחין". היא הוסיפה שמחקר זה הראה שעירויי דם טבורי היו "ישימים, בטוחים וניתנים בקלות לחולים ללא צורך באשפוז". בנוסף להובלת מחקר זה, ד"ר קורצברג מנהלת את בנק הדם הטבורי בקרולינה, ארה"ב ואת התכנית להשתלות דם ומוח עצם בילדים ומשמשת כמדענית הראשית בתכנית לטיפול תאי קליני ותרגומי ע"ש רוברטסון באוניברסיטת דיוק.

שימוש בדם הטבורי של הילד עצמו (השתלה הנקראת אוטולוגית) לטיפול באותו הילד הינו פריצת דרך חדשה ומרגשת ברפואה רגנרטיבית ומחקר בתאי גזע, שהפכה לאפשרית הודות להתקדמות בטכנולוגיות שימור ושינוי בגישה של הורים חדשים, שהסכימו לשמור את הדם הטבורי של ילדם.
פטריק רוני, אחד הילדים שהשתתף במחקר זה, נאבק בבית הספר, בטיפולים ובפעילויות היומיום שרוב האנשים מקבלים כמובן מאליו. לפי הוריו, גיגי וקווין רוני, פטריק זכה בכושר עמידה, סיבולת וביטחון לנסות דברים חדשים לאחר הטיפול בדם הטבורי. החוקרים מאחורי מחקר זה לא קוראים לו טיפול בשיתוק מוחין, אולם עבור משפחות כמו משפחת רוני, כל טיפול שמשפר את חיי היומיום של ילדם הינו בעל משמעות. "עצם זה ששמרנו את הדם הטבורי של פטריק ואנו משתתפים במחקר הזה השפיע במידה רבה על חיינו לטובה ואנו אסירי תודה על כך", אמרו גיגי וקווין.

גם בישראל החלו לעשות שימוש בדם טבורי לטיפול בשיתוק מוחין. לאחרונה פורסם ב"ידיעות אחרונות" ובאתר Ynet סיפורה של ילדה בת 3 שחוותה שיפור ניכר ביכולות המוטוריות והקוגניטיביות לאחר השתלת דם טבורי שנשמר בבנק דם טבורי לאחר לידתה. השתלה זו, ראשונה מסוגה בארץ, בוצעה במרכז רפואי שיבא תל השומר. אמה של הילדה סיפרה כי בתוך שבועיים לאחר ההשתלה כבר ניתן היה להבחין בשיפור בתפקודה: "ראינו שיפור ביכולת ההבנה, הקליטה ועיבוד המידע. קלינאית התקשורת אמרה שמדובר בשיפור מדהים כאילו יש את הילה של לפני הטיפול והילה של אחרי הטיפול".

שיתוק מוחין אינו הפוקוס היחידי של ד"ר קורצברג וצוות המחקר שלה באוניברסיטת דיוק. בחודש אפריל החוקרים פרסמו מחקר נוסף המראה שדם טבורי עצמי יכול להינתן בבטחה לטיפול בילדים הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי. לאחר שהחשש בהיבט הבטיחותי הוסר, החוקרים בודקים האם דם טבורי יכול לשמש ביעילות לטיפול באוטיזם.

לתמצית תוצאות המחקר בנושא שיתוק מוחין הקליקו כאן

לכתבות בנושא:
פריצת דרם בטיפול בשיתוק מוחין - כתבה התפרסמה באתר Ynet
New Hope for Treating Cerebral Palsy - כתבה שהתפרסמה באתר Huffington Post
Phase II Clinical Trial Data Establishes Effectiveness of using a Child’s Own Cord Blood to Treat Cerebral Palsy - כתבה שהתפרסמה באתר BusinessWire