ג'סי, הילד הראשון בקנדה שעבר השתלה עצמית של תאי גזע מדם טבורי שנשמרו בלידתו, חוגג 10 שנים. ההשתלה הצילה את חייו לאחר שפיתח רטינובלסטומה.

ג'סי פרקהרסון אוהב משחקי ווידאו. הוא יכול לכדרר כדורסל 40 פעמים מבלי לפספס ויש לו זיכרון חד כתער. להוריו, ליסה וגארי, אין צורך בספר טלפונים. ג'סי יכול לזכור כל מספר שיזרקו לעברו.

הילד בן ה- 10, הבוגר לגילו, ובעל הפנים המנומשות, שבאופן רשמי עיוור, חירש חלקית ובעל מספר בעיות התנהגות, לא היה אמור לשרוד מעבר לשנת חייו הראשונה. הוא פיתח רטינובלסטומה (סרטן של תאי רשתית העין) בעודו ברחם. המחלה התפשטה לעמוד השדרה. טיפול כימותרפי אגרסיבי הרס את מוח העצם שלו והפעוט נזדקק בדחיפות להשתלת תאי גזע.

לפני שג'סי נולד, ליסה קיבלה את ההחלטה לשמור את דם חבל הטבור, העשיר בתאי גזע, בבנק דם פרטי. "רק ליתר ביטחון". הרעיון היה לשמור מאגר של תאי גזע שיוכלו לשמש לגידול תאים חדשים במידה והבן שלהם, הבת (או כל בן משפחה אחר) יתמודד עם מחלה קשה. באותו הזמן ליסה לא ידעה כי ג'סי חולה. בזכות מעשה זה חייו של ג'סי ניצלו.

ג'סי היה הילד הראשון בבית החולים לילדים בטורונטו שעבר השתלת תאי גזע העושה שימוש בתאי הגזע מהדם הטבורי שלו. מאז, ליסה מפצירה בהורים לשמור את הדם הטבורי של ילדיהם. כעת, 10 שנים מאוחר יותר, בנק דם טבורי ציבורי לאומי נמצא במרחק של 24 חודשים מאיסוף המנה הראשונה.

בחודש מרץ, שירותי הבריאות המחוזיים (מלבד קוויבק) הודיעו על תוכנית בת 48 מיליון דולר ליסוד בנק דם טבורי לאומי ציבורי שבו הורים יוכלו לתרום את הדם מחבל הטבור של היילוד. הבנק ינוהל ע"י שירותי הדם הקנדיים One Match. המטרה היא לייסד את הבנק באוטווה בתוך שנתיים ואז להתרחב לטורונטו, אדמונטון וונקובר בתוך 4 שנים. כ- 800 קנדיים, רובם חולים בלוקמיה חריפה, נזקקים להשתלת תאי גזע מדי שנה. השתלת דם חבל הטבור הינה אלטרנטיבה פחות פולשנית בהשוואה להשתלת מוח עצם. מחקרים שנעשו לאחרונה הוכיחו, כי מנות שנשמרו למעלה מעשור עדיין נמצאות במצב מצוין לשימוש.

עדיין, אם לליסה פרקהרסון היה ילד נוסף, היא הייתה בוחרת לשמור אותו בבנק דם טבורי פרטי, כפוליסת ביטוח עבור משפחתה. בבנק דם ציבורי התרומה האנונימית אינה נשמרת עבורך, אלא זמינה לכל מי שזקוק לה. מדובר ב"שקט נפשי", היא אומרת. "אני פשוט חושבת שזו רשת ביטחון נהדרת שטוב שיש אותה. כהורה אתה יודע שעשית את המירב שיכולת עם מה שיש לך".

ישנו דיון האם בנק דם טבורי פרטי אכן כדאי. דר' ג'ון דויל, המתמחה בהשתלות דם ומוח עצם בבית החולים לילדים, אומר שיש סיכוי של כ- 1 ל- 200,000 בקירוב שמשפחה בריאה אכן תזדקק למנת הדם.

"אני חושב שהציבור עומד להתעניין בסוג זה של דיון - פרטי לעומת ציבורי", אמר דויל. "הרבה משפחות עומדות לתרום את הדם הטבורי לבנק ציבורי. הן מבינות שאם ישמרו את המנות בבנק פרטי, הן משלמות עלות שנתית, וכמעט לא סביר שישתמשו בהן, בעוד שאם היו שומרים את המנות בבנק ציבורי, כל אחד יוכל ליהנות ממנה".

עבור אנדרו ליאופולד, אב טרי מטורונטו, ההחלטה לשמור את הדם הטבורי של ילדיו בבנק פרטי הייתה פשוטה מאוד. "זוהי ההוצאה הטובה ביותר שאעשה, ואני מקווה שגם הדבר הטוב ביותר שלעולם לא אצטרך לעשות בו שימוש".

יושב על נדנדה מחוץ לביתו שבאונטריו, קנדה, זרועותיו של ג'סי כרוכות סביב כלבתו, האנה. "פוי" הוא אומר על מאבקו בסרטן. "אני מרגיש בר מזל מכיוון שהצלחתי לצאת מזה". הוא גאה על שהצליח לאסוף 150 דולר עבור הקרן לחיים של האגודה הקנדית לחקר הסרטן.

ליסה נלהבת, כי קנדה מתקדמת לכיוון בו דם חבל הטבור לא ייחשב עוד כפסולת, וכי 10 שנים לאחר הטיפול החדשני שעבר בנה, ילדים נוספים יקבלו את הסיכוי למצוא מנה מתאימה ולחיות חיים בריאים. "אני מאמינה כי ג'סי כאן מסיבה מסוימת. הוא ילד מאוד חכם ואני חושבת שהוא יכול להצליח בגדול", היא אמרה.

לכתבה המלאה:
How umbilical cord blood saved Jesse's life