בגיל 18 חודשים, קטי לינברג איננה מבינה שהיא העניקה לאחותה הגדולה את המתנה הטובה ביותר שניתן לדמיין.

יום אחד, קטי תדע שדם מחבל הטבור שלה, שנשמר בעת לידתה, הוא זה שהעניק לאניקה בת ה- 6 תקווה מחודשת במאבקה במחלת הלוקמיה.

"משפחת לינברג מהעיר דולות' במינסוטה צפויה לחגוג את חג המולד במיניאפוליס בבית רונלד מקדונלד, ויש לה סיבות נוספות לחגוג", סיפר האב, קורט.
אניקה צפויה להשתחרר מבית החולים לילדים Amplatz שבמינסוטה, 43 ימים לאחר השתלת הדם הטבורי שעברה.

"זה כמו רכבת הרים, כך שאף פעם אנו לא ממש בטוחים איך הדברים עומדים להיות, אך אנו מכינים את כל מה שאפשר כך שנוכל להשתחרר מחר מבית החולים", סיפר קורט לינברג ביום הולדתו ה- 52. "זו מתנה נהדרת לחג המולד".

מסעה של אניקה התחיל בשנת 2008 כאשר היא אובחנה כחולה בסוג נדיר של לויקמיה המכונה APL (acute promyelocytic leukemia) מיד לאחר יום הולדתה השלישי. מדובר במחלה נדירה הפוגעת בילדים, גילתה המשפחה. היא עברה טיפולי כימותרפיה בבית החולים לילדים בסיינט פול. הסרטן נכנס להפוגה, והמשפחה חשה אופטימיות, שכן חזרה של מחלת ה- APL איננה שכיחה.

כל העדויות אימתו את החשש

"היא הייתה כמו ילדה נורמאלית מאז שהיא התאוששה מהסבב הראשון של טיפולי הכימותרפיה כאשר הייתה בת 3", סיפר אביה. "הם בדקו את מוח העצם שלה וערכו את אחת הבדיקות המתוחכמות ביותר שקיימות במאיו קליניק, והם אמרו שאין סימן לסרטן. כך שחשבנו שיצאנו מזה בשלום".

אולם רופאיה של אניקה הציעו אמצעי זהירות, רק למקרה שיקרה הדבר שלא ניתן להעלותו על הדעת.

אדריאן לינברג הייתה בהריון עם קטי כאשר אניקה אובחנה בשנת 2008. האונקולוג הראשי הציע להם לשמור את הדם הטבורי בעת הלידה ולבדוק אותו. אם תהיה התאמה, נאמר לזוג לינברג, אוניברסיטת מינסוטה תשמור את הדם הטבורי ללא עלות.

הייתה התאמה.

לפי המידע מאתר האינטרנט של הארגון הבינלאומי של מאגרים להשתלת מח עצם (NMDP), ההורים יכולים לטפל בדם חבל הטבור של תינוקם ב- 4 דרכים אפשריות. ניתן להשמיד אותו. ניתן לתרום אתו לבנק דם ציבורי ללא עלות, וכל מי שיזדקק וימצא בעל התאמה יוכל להשתמש בתאי הגזע שבו . ניתן לשמור אותו בבנק דם פרטי, לשימוש רק עבור בני המשפחה, תמורת תשלום ועלות שנתית של דמי אחזקה. אולם כאשר יש במשפחה אח או אחות עם צורך רפואי פוטנציאלי, ניתן לשמור את מנת הדם הטבורי עבור בני המשפחה ללא עלות, או בתשלום מינימאלי. זו הקטגוריה שמשפחת לינברג השתייכה אליה.

אדריאן לינברג החלה לחשוד שקרה הנורא מכל בסוף חודש יולי של אותה השנה. היא הבחינה שאניקה סבלה מחבלות ולא הייתה אנרגטית, סיפר קורט לינברג. זו לא הייתה אניקה שאנשים הכירו, סיפרה חברת המשפחה, ג'סיקה קרמר. "בדר"כ היא כל כך אנרגטית ואוהבת לשיר ואוהבת לצייר ואוהבת להיות עם חברים".

דגימת מוח עצם שנלקחה ב-4 לאוגוסט אימתה את החשש שהסרטן חזר. אניקה עברה סבב של טיפולי כימותרפיה בדולות', אולם בדיקת ביופסיה נוספת שנערכה בתחילת ספטמבר קבעה שהסרטן התחזק. הם עזבו באמצע הלילה והחלו טיפולי כימותרפיה קשים בבוקר שלמחרת בבית החולים בסיינט פול, סיפרה קרמר.

מאז הפכה משפחת לינברג את בית רונלד מקדונלד לביתה השני. קורט לינברג, הדיקן של בית הספר למינהל וטכנולוגיה בקולג' של סיינט סקולסטיקה, אומר שהוא הצליח להמשיך במקום עבודתו בקמפוס הלווין בערים התאומות (סיינט פול ומיניאפוליס). "יש לנו חברים עכשיו מכל העולם", הוא אומר. "יש משפחה מפרו שביתם עברה ניתוח לב פתוח. יש משפחה מארגנטינה...שבט שלם מהודו, וכולם באים למינסוטה בגלל הטיפול המיוחד שהם מקבלים".

אוניברסיטת מינסוטה הייתה המקום בו בוצעה ההשתלה הראשונה בעולם של מוח עצם לפני למעלה מ- 40 שנה, ועדיין הייתה אחד מהמקומות הבודדים שיכלו להתמודד עם ההשתלה של  אניקה, הוא סיפר. זה היה במרחק של שעתיים וחצי נסיעה מהבית שאפשר לחברים להגיע ולעזור – והם עשו כן. "אשתי ראתה לפני כחודשיים שאנו זקוקים לעזרה", סיפר קורט לינברג. "היא פרסמה בקשה לחברים ולמשפחה שיוותרו על שבוע מהחופשה שלהם ויגיעו לעזור, כך שקטי תזכה לטיפול יותר עקבי במקום שתסתובב כל יום".

מבין אלה שנענו לקריאה הייתה קרמר, אשר סיפרה שפגשה את אדריאן לינברג בשנת 2010 כאשר שתיהן התנדבו לפרויקט Junior League of Duluth’s Playfront project. "זה היה ניסיון מאוד מרגש לחיות שם במשך שבוע", שיתפה קרמר.

ב- 11 לנובמבר התרחשה השתלת תאי הגזע. המשפחה הזמינה את ג'ים בווין, צלם ממינאפוליס שתרם את שירותיו למשפחות בבית רונלד מקדונלד, להצטרף אליהם. בווין, בן 41, צלם עיתונות במשך 17 שנה, אמר שהוא מצלם משפחות בבית רונלד מקדונלד במשך 6 וחצי שנים, אולם מעולם הוא לא נתבקש להישאר להשתלה. "התרגשתי מאוד, היה זה כבוד עבורי לעשות את זה עבור המשפחה", הוא סיפר.

ההשתלה עברה באופן מהיר וחלק. "זה היה פשוט וקל בצורה מדהימה", סיפרה קרמר. "שקית קטנה של דם שהם תלו על עמוד, ואנו צפינו בזה מטפטף לגופה. זה לקח בערך 15 דקות... למעשה, אנו רק צפינו והתפללנו".

אניקה המשיכה להיות ילדה קטנה וחולה, שבועות לאחר ההשתלה. "הייתה חייבת להיות לה צינורית הזנה", סיפר קורט לינברג. "לפני כשבוע היא השתוללה וזרקה באלימות את הצינורית. רוב ההורים היו מאוד כועסים על כך, אולם היא עשתה זאת כשהייתה בת 3".

ואז ביום רביעי היה ציון דרך. "לפני שני לילות אני הייתי איתה והיא צפתה בקומדיה בטלוויזיה והיא החלה לצחקק", הוא מספר. "לאחר מכן היא צפתה בסרט, ואז החלה לשיר. אלו היו הצחקוקים הראשונים והפעם הראשונה שהיא שרה לאחר כשניים או שלושה חודשים. היא החלה להרגיש טוב יותר והחלה לחזור לעצמה. והדבר הגדול הוא שיש לנו כמיליון איש בקירוב שמתפללים עבורנו".

משפחת לינברג מתכוננת לחגוג את חג המולד בבית רונלד מקדונלד עם המתנדבים והחברים החדשים שלהם, הוא מספר. אולם, הם גם מצפים לחזור לדולות' בעוד כחודש, כאשר אניקה תשוחרר.

"כאשר עברנו לדולות' לפני כשלוש שנים בכדי שאוכל לעבוד בסקולסיטקה, אנשים רבים אמרו לנו כי מדובר במקום סגור וקשה יהיה לפגוש חברים", הוא מספר. "היינו כל כך מופתעים מהאנשים המופלאים שפגשנו שם. יצרנו חברויות אמיצות וזהו מקום מצוין לגור בו".

 

לכתבה המלאה:
Cancer patient, 6, from Duluth, gets precious gift from sister