זהו סיפורה של משפחה אחת שיצאה למסע יוצא דופן, מלא בהפתעות, והתמודדותה עם כל מה שעמד בדרכה.

הפתעות. הן באות בכל הצורות והגדלים האפשריים. חלקן מתקבלות בזרועות פתוחות, ואחרות אינן מתקבלות בברכה.

עבור קאלה וברנדון הכל התחיל כאשר קאלה הייתה בחודשה השישי להריונה. בעודה נוהגת ברכב, הגיח לפתע נהג משאית אשר התנגש במכוניתה וגרם לה לשברים באגן ובעצמות הירכיים. למרבה הפלא, האם והתינוק שרדו את התאונה.

ההפתעה השנייה באה בצורה של מתנה מאביו של ברנדון. הוא העניק לקאלה וברנדון מתנה - שימור דם טבורי. לאחר התאונה הוא מיהר להביא לבית החולים ערכה לאיסוף דם טבורי, מאחר וחשש כי לקאלה תהיה לידה מוקדמת.

אולם, למרות שבועות של צירים חזקים (בעיקר בעקבות ניתוח הירך שעברה והשתל המתכתי שהוחדר לרגלה), קאלה הצליחה לסיים את תשעת חודשי ההיריון וילדה את ליליאן בניתוח קיסרי מתוכנן.

למרות שערכת איסוף דם טבורי הייתה אצל קאלה במשך כ- 4 חודשים עד ללידה היא "לא חשבה עליה יותר מדי". תעבור יותר משנה עד שההפתעה הגלומה בה תתגלה.

כתוצאה מהטראומה שעברה לפני הלידה, ליליאן נולדה עם שיתוק מוחין, אשר הגביל את תנועות גופה, בעיקר בצד הימני. בעוד קאלה וברנדון מקדישים את עצמם לטיפול בליליאן ובשיפור הכוח ויכולות התנועה שלה, הם חיפשו אחר דבר אחר, משמעותי יותר, אשר יאפשר לה בסופו של דבר ללכת.

כאשר ליליאן הייתה כבת 15 חודשים, קאלה וברנדון הופתעו לגלות, כי דם טבורי ששמרו בעת לידתה עשוי להיות התשובה לכל תפילותיהם. באוניברסיטת Duke בארה"ב נערך מחקר ובו ילדים חולי שיתוק מוחין עוברים טיפול באמצעות דם חבל הטבור שלהם. לאחר שליליאן הצטרפה למחקר ומנת דם טבורי שלה עברה עיבוד בבנק הדם הטבורי ViaCord במרץ 2009, ליליאן (כיום בת שנתיים) קיבלה עירוי של תאי גזע שהופקו מהדם הטבורי שלה. ההליך ערך כ- 15 דקות.

למרות שהצוות הרפואי במרכז הרפואי Duke אמרו לבני הזוג לא לצפות לראות שינויים במצבה של ליליאן במשך כ- 6 חודשים לפחות, הם הופתעו בפעם נוספת. 4 ימים לאחר קבלת הטיפול, ליליאן השתמשה בידה הימנית בכדי לחקור את פניה. היא נגעה באפה, אוזניה ושערה בפעם הראשונה ביד זו. לאחר שבועיים מקבלת הטיפול ליליאן נעמדה על ברכיה. כמעט בכל יום נצפה שינוי משמעותי, וכעת, מספר חודשים מקבלת הטיפול, ליליאן כמעט זוחלת.

לקאלה וברנדון ברור, כי ליליאן מגיבה היטב לטיפול שעברה והם מעודדים מההתקדמות שלה.
הם ממשיכים להיות מופתעים בעיקר מתגובת הסביבה לניסיונות שלהם.

לדוגמה, הצוות הרפואי שטיפל בליליאן לא תמך בהשתתפותה במחקר שנערך באוניברסיטת Duke, אדרבה, הם התנגדו לכך. אולם, לאחר שהשתתפו בסמינר אודות הפוטנציאל של דם טבורי, הם שינו את דעתם וחיכו בכיליון עיניים לראות את ליליאן לאחר הטיפול. וכדברי קאלה, "כמעט כל רופא בבית החולים בא לבדוק אותה".

קאלה מקדישה את עצמה להפצת החשיבות של דם טבורי ולפוטנציאל המציל חיים הגלום בו. היא עדיין מופתעת מכמות האנשים שלא מוכנים לחשוב על המצב " מה יקרה אם...", אפילו בין חבריה הקרובים. קאלה מנסה להגביר את המודעות בין חבריה ליתרונות של שימור דם טבורי. "אף אחד לא חושב שמשהו יכול לקרות לאחד מילדיו. אולם אי אפשר לדעת. "ואני הדוגמה החיה לכך", היא מסכמת.

לידיעה המלאה