גייל סרלס מחזיקה בידה תמונות של ילדיה, קורבין ומתיו. לגייל בת ה- 45 היו חיים בריאים ונורמאליים- היא עסקה בפעילות גופנית, אכלה נכון, ומעולם לא הייתה חולה, למעט הצטננויות מדי פעם. בקיץ 1995 השתנו חייה לחלוטין.גייל סרלס סבלה ממקרה קשה במיוחד של סרטן הדם. היא עברה השתלת תאי גזע מדם טבורי לפני 12 שנה וזכתה לחיים חדשים

גייל סרלס מחזיקה בידה תמונות של ילדיה, קורבין ומתיו. לגייל בת ה- 45 היו חיים בריאים ונורמאליים- היא עסקה בפעילות גופנית, אכלה נכון, ומעולם לא הייתה חולה, למעט הצטננויות מדי פעם. בקיץ 1995 השתנו חייה לחלוטין.

כאשר קשרי הלימפה שבצווארה הוגדלו, היא קבעה תור לרופא. עד שהגיעה תורה לרופא, מספר ימים לאחר מכן, קשרי הלימפה שבצווארה, מתחת לזרועותיה ובמפשעות, התנפחו. לאחר סדרה של בדיקות דם, נאמר לגייל סרלס שהיא חלתה ב- Acute Lymphocytic Leukemia (ALL). סוג של סרטן הדם שמאובחן בכ- 5000 איש מדי שנה.

"הייתי המומה", היא מספרת על הרגשתה לאחר האבחנה. "איך זה יכול היה לקרות לי?"

גייל אושפזה בבית החולים האוניברסיטאי דיוק והחלה בקבלת טיפול כימותרפי שנראה היה שמתחיל לעבוד. למרות שהייתה עייפה ומבוהלת, היא קיוותה להחלים.

נערכו לגייל עוד בדיקות והסתבר שהיא חלתה בצורה נדירה מאוד של מחלת ה- ALL, הידועה בשם Philadelphia chromosome-positive acute lymphocytic leukemia. סוג זה של לויקמיה נמצא רק ב- 25% ממקרי ה- ALL, ואינו מגיב לטיפולי כימותרפיה.

"זה בהחלט לא היה טוב, אולם האונקולוג שטיפל בי, דר' ג'וסף מור, מעולם לא אמר דבר שלילי", מספרת גייל. "הוא הציע מספר אפשרויות ואנו פשוט עברנו מתוכנית אחת לשנייה".

השתלת מוח עצם נראתה כפתרון הטוב ביותר. האחים של גייל עברו בדיקות שונות, אולם לא נמצאה התאמה גנטית לגייל. החל חיפוש לאיתור תרומה מתאימה אנונימית, ולשם כך גייל ערכה סידורים לנסיעה לבית חולים ג'ון הופקינס לשם ההשתלה.

בשנת 1995 בבית החולים האוניברסיטאי דיוק הייתה תוכנית מצליחה להשתלת מוח עצם בילדים, אשר רוכזה ע"י דר' ג'ואן קורטצברג, תוכנית אשר עדיין מוערכת מאוד, אולם לא הייתה תוכנית עבור מבוגרים. התוכנית להשתלת מוח עצם במבוגרים נוסדה בשנת 1996 ע"י דר' נלסון צ'או.

בבית החולים הופקינס נאמר לגייל כי היא מבוגרת מדי בכדי לעבור השתלת מוח עצם מתורם זר, אולם תוכל לעבור השתלה אוטולוגית. בסוג זה של השתלה, התאים של גייל ימוצו מגופה וישמשו כדי להרוג את התאים הסרטניים. לאחר מכן, התאים שלה שעברו את הטיפול יוחזרו לגופה.

מכיוון שסוג זה של טיפול היה חדש בזמנו ועדיין היה בשלבי בדיקות, גייל הבינה שטיפול זה יקנה לה זמן עד למציאת פתרון טוב יותר. כדי להתכונן להשתלה גייל הפסיקה עם הכימותרפיה. לפני שטסה לבית חולים הופקינס כדי לעבור את ההשתלה, חשה בגוש בצווארה. הסתבר שהסרטן חזר והרופאים לא אישרו את ההשתלה האוטולוגית.

"זה היה אף יותר גרוע מהרגע הראשון שבו נודע לי כי חליתי בסרטן", היא מספרת. "אז כבר לא הייתה לי תקווה ולא ידעתי מה עומד לקרות".

גייל חזרה לבית החולים דיוק וקיבלה מנות גדולות של כימותרפיה בניסיון להשתלט על מחלתה. היא הרגישה מאוד לא טוב, וסבלה מכאבים רבים בעקבות דלקת במעי הגס. תוך כדי הטיפול, אמה של גייל צפתה במקרה בחדשות הערב ושם נתקלה בסיפור שתיאר כיצד דם טבורי יכול לעזור לחולי לויקמיה. תאי הגזע שנמצאים בדם הטבורי יכולים להחליף את התאים הסרטניים לאחר שאלה מושמדים ע"י כימותרפיה והקרנות.

"למרות שישנם כ- 7 מיליון תורמים בקירוב במאגר הרשום של התורמים המבוגרים, קשה למצוא התאמה מושלמת הדרושה להשתלת מוח עצם", אומרת דר' קורטצברג.  קשה אף יותר למצוא התאמות עבור אוכלוסיית מיעוטים מכיוון שיש פחות תורמים. אולם, בכדי לעבור השתלת דם טבורי נדרשת רק התאמה חלקית, כך שהסבירות למציאת מנה תואמת גבוהה יותר.

בשנת 1995 נערכו בהצלחה השתלות דם טבורי בילדים בבית החולים דיוק ע"י דר' קורטצברג, אשר ביצעה את ההשתלה הראשונה בעולם של דם טבורי מתורם זר בילד בשנת 1993. "הרבה חוקרים סברו שלא ניתן לבצע את ההשתלה במבוגר בשל הכמויות הקטנות של דם טבורי שיש לכל תינוק שנולד, בהשוואה לכמויות שניתן להפיק ממוח עצם",  דר' קורטצברג מספרת.

אולם ב- 1 במאי 1996 גייל סרלס עברה השתלת דם טבורי בבית חולים דיוק, ובכך הפכה לאחת מהמושתלים המבוגרים הראשונים בעולם שעברו את הטיפול.

12 שנים לאחר מכן, גייל סרלס היא המושתלת המבוגרת ששרדה את מספר השנים הרב ביותר לאחר השתלת דם טבורי. "יש כל כך הרבה דברים שהייתי מפסידה אילולא הטיפול הזה הצליח: לראות את שני ילדיי מסיימים את לימודיהם בקולג', לרקוד עם בני בחתונתו ולצפות לנכד הראשון שאמור להיוולד בשנה זו", היא מספרת.

היום, גייל עובדת עבור דר' קורטצברג בבנק הדם הטבורי קרולינאס, מוסד ציבורי הממוקם בדיוק אשר אחראי לאיסוף דם טבורי מיילודים בבתי חולים מקומיים אשר אימותיהן נתנו את הסכמתן. דגימת הדם עוברת בדיקות שונות, מעובדת, נשמרת ונרשמת במאגר התורמים הארצי עד שהיא נדרשת להשתלה.

"עכשיו ראיתי את כל התהליך, כיצד הדם נשמר בבנק ואח"כ עובר לשימוש" אומרת גייל. "אני מרגישה ברת מזל שהתגוררתי בסמוך בית החולים דיוק ויכולתי לקבל את הטיפול כאן. אם לא, אני לא חושבת שהייתי חייה היום".

השתלות דם טבורי הפכו היום ליותר שכיחות והן מבוצעות בכ- 3000 חולים מדי שנה, כשליש מהם מבוגרים. בית החולים דיוק ממשיך להוביל במחקר בתאי גזע מדם טבורי במבוגרים וכן בילדים.

הידיעה פורסמה באתר http://www.dukehealth.org/